אינדקס האתרים המוביל והמקצועי בישראל. כל האתרים הכי שימושים ופופולריים במקום אחד.
בית חדשות כחול לבן דורשים מנתניהו להתפטר מתפקידיו כשר

כחול לבן דורשים מנתניהו להתפטר מתפקידיו כשר

[ad_1]

כחול לבן דורשים מנתניהו להתפטר מתפקידיו כשר

  (צילום: תומר נויברג/פלאש90)

כתב אישום לראש הממשלה. סיעת כחול לבן דורשת כי נתניהו יתפטר באופן מיידי מכל תפקידיו כשר בממשלה.

הסיעה באמצעות עורכי הדין שמעון בראון וערן מרינברג, פנתה לפני זמן קצר (ו’) לראש הממשלה בנימין נתניהו וליועץ המשפטי לממשלה ד״ר אביחי מנדלבליט, בדרישה כי נתניהו יתפטר באופן מיידי מכל תפקידיו כשר בממשלה.

עוד באותו נושא

אחרי כתב אישום: נתניהו יצטרך לוותר על תיק הבטחון


7

בפנייתם הדגישו באי הכוח של סיעת כחול לבן כי ״על פי החלטות בית המשפט העליון בשבתו כבג״צ, שר המוגש כנגדו כתב אישום לא יוכל להמשיך ולכהן בתפקידו, ולפיכך חלה עליך חובה לסיים לאלתר את תפקידיך השונים כשר בממשלת ישראל״.

הדרישה של כחול לבן היא כהמשך לחוות הדעת שפרסמנו בסרוגים לפני עשרה חודשים, ממנה עולה כי במקרה של כתב אישום נתניהו יוכל לשמש כראש ממשלה, אך בעקבות ‘הלכת פנחסי’ הוא יידרש לוותר על כל תפקידיו הנוספים בממשלה. כרגע מחזיק נתניהו בתיק הרווחה (בעקבות התפטרותו של חיים כץ) החקלאות (בעקבות התפטרות אורי אריאל) והתפוצות (בעקבות פיטורי נפתלי בנט).

האם נתניהו צריך להתפטר מתפקידיו?

אין תקדימים לראש ממשלה שכיהן תחת כתב אישום. הבחינה החוקית שלו היא ברורה, אך מסתבכת בגלל פסק דין של בג”צ משנת 93′.

חוק יסוד הממשלה קובע כי ראש הממשלה אינו חייב להתפטר במקרה של חקירה או הגשת כתב אישום. אפילו במקרה של הרשעה בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון, בהליך בו הכנסת יכולה להעבירו מתפקידו ברוב קולות, ואם הכנסת לא קיבלה החלטה בתוך פרק הזמן המפורט בחוק קובע סעיף 18 (א):

“הכנסת רשאית, בהחלטה ברוב חבריה, להעביר מכהונתו את ראש הממשלה שהורשע בעבירה ובית המשפט קבע בפסק דינו שיש עמה משום קלון; החליטה הכנסת כאמור, יראו את הממשלה כאילו התפטרה עם קבלת ההחלטה.

ההליך עצמו מסתיים גם ללא התערבות הכנסת:

“18 (ד): לא הועבר ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף זה ופסק הדין כאמור בסעיף קטן (א) נעשה סופי, תיפסק כהונתו של ראש הממשלה ויראו את הממשלה כאילו התפטרה ביום שבו פסק הדין נעשה סופי.”

במילים אחרות – ראש ממשלה מפוטר או מחויב להתפטר רק במקרה של הרשעה סופית בבית משפט בעבירה שיש עמה קלון.

שרים מפוטרים במקרה של כתב אישום

לעומת ראש הממשלה, המקרה של שרים או סגני שרים הוא שונה. חוק יסוד הממשלה קובע גם הוא כי אינם חייבים להתפטר:

“23 (ב)  בית המשפט שהרשיע שר בעבירה, יקבע בפסק דינו אם יש באותה עבירה משום קלון; קבע בית המשפט כאמור, תיפסק כהונתו של השר ביום מתן פסק הדין.”

כלומר לפי החוק – שר אינו חייב להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום נגדו, אלא רק במקרה של הרשעה. אולם פסיקה של בית המשפט העליון עוד משנות התשעים, המכונה “הלכת פנחסי” או “הלכת דרעי” קובעת כי ראש הממשלה חייב לפטר שר או סגן שר במקרה של הגשת כתב אישום.

“שר המואשם בקבלת שלמונים, במעשי מירמה, בהונאת רשויות המדינה, בדברי שקר או במסירת דוחות כוזבים – לא יהא זה ראוי ומתקבל על הדעת שימשיך וישמש בכהונתו” כתבו השופטים בפסק הדין שחייב את ראש הממשלה לפטר את חברי הממשלה המואשמים במעשי שחיתות. בג”צ למעשה עושה חילוק בין המינוי הפוליטי – שהוא ניזון מהמצביעים עבור אותו ח”כ או שר, לבין התפקיד המקצועי של ניהול משרד ממשלה – שעליו חלים כללי מנהל, ולכן אין להעמיד בראש מנגנון ממשלתי אדם הנמצא תחת כתב אישום.

מאז אותה פסיקה הקדימו השרים נגדם הוגש כתב אישום והתפטרו מיוזמתם. כך למשל התפטר שר החוץ אביגדור ליברמן מתפקידו בשלהי הכנסת ה-19 (2012) בשל הגשת כתב האישום נגדו. שרים אחרים כמו אברהם הירשזון (2007) התפטרו הרבה לפני הגשת כתב האישום.

ראש הממשלה יוכל להחזיק בתיק הבטחון? כנראה שלא

כעת חוזרת השאלה המשפטית לגבי ראש הממשלה. כאמור, הוא עצמו אינו חייב להתפטר במקרה של הגשת כתב אישום. בפרט כשלהתפטרות שלו יש משמעות פוליטית של התפטרות כל הממשלה. מצד שני, אם הוא מחזיק תיקים נוספים בממשלה – כמו שנתניהו מחזיק את תיק הבטחון והבריאות ועד לאחרונה את תיק החוץ – כן נכנסת שאלה משפטית הדורשת הכרעה.

האם ‘הלכת פנחסי’ נוגעת לתפקיד השר או לפרסונה. במילים אחרות, האם אדם המואשם בפלילים, אינו יכול להיות בעל תפקיד ביצועי ולכן אינו יכול להיות שר, או שאם הוא כבר בתפקיד הכי ביצועי כראש הממשלה, הוא גם יכול לשמש בתפקיד ביצועי במשרדי הממשלה.

בלשון בית המדרש ניתן לשאול, האם הלכת פנחסי היא דין בגברא ואז נתניהו שכבר משמש כראש ממשלה יכול להמשיך גם להחזיק בתיקים הנוספים או בחפצא ואז נתניהו אמנם יוכל להמשיך להחזיק במשרת ראש הממשלה, אך ללא יכולת להשפיע במשרדים השונים. מצד שני, אי אפשר לומר כי מי שמשמש ראש ממשלה, עם שליטה במשרד ראש הממשלה האחראי על שלל נושים בטחוניים, כלכליים ואזרחיים, לא יוכל להחזיק בנוסף גם בהחלטות בתחומים אחרים, ובפרט כשלשון החוק בעניינו של ראש הממשלה ברורה.

מכיון שנתניהו כבר הצהיר כי לא יתפטר במקרה של הגשת כתב אישום, נראה כי כמו כל סוגיה נפיצה בזמן כהונתו, גם השאלה הזו תגיע להכרעת בית המשפט העליון, בעתירה לבג”צ שתוגש שעה קלה לאחר ההכרעה בדבר כתב אישום.



[ad_2]
Source link

(ביקרו 1 פעמים, 1 ביקרו היום)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.